למה כל כך קשה לנו לקבל את השונה

כולנו נתקלים ביום-יום באנשים השונים מאיתנו – רקע אתני, תרבות, מגדר, דת ועוד. לעיתים קרובות המפגשים הללו מעוררים דעות קדומות, ואנחנו תוהים: מדוע קשה לנו כל כך לקבל את ה"שונה"? מה גורם לפחד או לדחייה כלפי מי שאינו חלק מ"הקבוצה שלנו"? וכיצד מחקר אקדמי יכול לסייע לשנות גישה זו? בפוסט זה, כחלק מסדרת "למה לעשות דוקטורט – והבנות אמיתיות שמקבלים בדרך", נסקור תובנות ממחקרים אקדמיים על קבלת השונה – למה היא מאתגרת, האם אפשר לשנות עמדות קדומות, ואיזה כלי מוכח קיים לשיפור הסובלנות. כל התובנות מבוססות על מחקרים עדכניים שמראים כיצד חקר אקדמי יכול לשנות את תפיסת עולמנו.

הגורמים הפסיכולוגיים והחברתיים לדחיית השונה

קטגוריזציה וקבוצתיות.
לבני אדם נטייה טבעית לסווג אחרים ל'קבוצת פנים' ו'קבוצת חוץ', ומפתחים העדפה אוטומטית כלפי קבוצת הפנים (Tajfel & Turner, 1979). תופעת ה-Minimal Group Paradigm מראה שאפילו חלוקה אקראית לחלוטין לקבוצות מעוררת התנהגות אפלייתית לטובת הקבוצה הפנימית (Tajfel & Turner, 1979). בנוסף, סטריאוטיפים פשטניים מזינים דעות קדומות על קבוצות שונות ומקבעים אותן.

למידה חברתית ונורמות.
דעות קדומות אינן מולדות אלא נרכשות דרך משפחה, חברים ותקשורת (Paluck & Green, 2009). לחץ חברתי ורצון להשתייך מעודדים אימוץ עמדות סביבתיות שליליות כלפי "האחר" (Paluck & Green, 2009).

למה קשה לנו לקבל אנשים בעלי זהות שונה?

איום על הזהות והערכים.
לפי תיאוריית האיום המשולב, חשש מאיום ממשי (תחרות על משאבים) ואיום סמלי (פגיעה בערכי הליבה שלנו) גורם לעוינות כלפי קבוצות חוץ (Stephan & Stephan, 2000).

חרדה בין-קבוצתית וחוסר אמפתיה.
מפגש עם "האחר" מלווה לעיתים בחרדה חברתית – חשש מביכה או שיפוט – שמוביל להימנעות מאינטראקציה והפחתת הזדהות רגשית (Galinsky & Moskowitz, 2000).

האם ניתן לשנות עמדות?

מחקרים מראים כי כן. מגע בין-קבוצתי חיובי מפחית דעות קדומות באופן עקבי (Pettigrew & Tropp, 2006), ושיתוף פעולה למען מטרות משותפות, כפי שבא לידי ביטוי בניסוי רוברס־קייב, יוצר תחושת שותפות גורל ומפחית קיטוב בין-קבוצות (Sherif et al., 1954).

התערבויות וגישות מוכחות לשיפור סובלנות

• מגע בין-קבוצתי חיובי: אינטראקציה ישירה בתנאים של שוויון ומטרה משותפת מפחיתה סטריאוטיפים ועוינות (Pettigrew & Tropp, 2006).

• שיתוף פעולה על-מטרות על: משימות משותפות יוצרים סולידריות בין-קבוצות (Sherif et al., 1954).

• אמפתיה ולקיחת פרספקטיבה: סימולציות ותרגולי "הליכה בנעליו של האחר" מגבירים אמפתיה ומצמצמים סטריאוטיפים (Galinsky & Moskowitz, 2000).

• חינוך ומודעות להטיות בלתי-מודעות: התערבויות חינוכיות המורידות הטיות לא-מודעות באמצעות דיון, חשיפה למקרים סותרים ואימון בהתנהגות מותאמת הפחיתו הטיות גזעיות לאורך זמן (Devine et al., 2012).

• שימוש במסרים נורמטיביים: הצגת נורמות חברתיות חיוביות התומכות בגיוון מעלה את הרצון להתאים להתנהגות המכילה (Cialdini, Reno, & Kallgren, 1990).

סיכום וקריאה לפעולה

מחקר אקדמי מספק כלים מוכחים לשבירת דעות קדומות ולשיפור הסובלנות. באמצעות מגע, שיתוף פעולה, אמפתיה, חינוך ושינוי נורמות, אפשר להפוך חשדנות לאכפתיות.
רוצים להעמיק? קראו את המאמר המלא באתר וורלד אקדמיק או פנו לייעוץ לגבי מסלול מחקרי בתחום – אולי דווקא הדוקטורט שלכם יוביל לתובנה הבאה שתהפוך את העולם למכיל יותר.

רשימת מקורות (APA 7)
Devine, P. G., Forscher, P. S., Austin, A. J., & Cox, W. T. L. (2012). Long-term reduction in implicit race bias: A prejudice habit-breaking intervention. Journal of Experimental Social Psychology, 48(6), 1267–1278.
Galinsky, A. D., & Moskowitz, G. B. (2000). Perspective-taking: Decreasing stereotype expression, stereotype accessibility, and in-group favoritism. Journal of Personality and Social Psychology, 78(4), 708–724.
Paluck, E. L., & Green, D. P. (2009). Prejudice reduction: What works? A review and assessment of research and practice. Annual Review of Psychology, 60, 339–367.
Pettigrew, T. F., & Tropp, L. R. (2006). A meta-analytic test of intergroup contact theory. Journal of Personality and Social Psychology, 90(5), 751–783.
Sherif, M., Harvey, O. J., White, B. J., Hood, W. R., & Sherif, C. W. (1954). Intergroup conflict and cooperation: The Robbers Cave experiment. University Book.
Stephan, W. G., & Stephan, C. W. (2000). An integrated threat theory of prejudice. In S. Oskamp (Ed.), Reducing prejudice and discrimination (pp. 23–45). Lawrence Erlbaum.
Tajfel, H., & Turner, J. C. (1979). An integrative theory of intergroup conflict. In W. G. Austin & S. Worchel (Eds.), The social psychology of intergroup relations (pp. 33–47). Brooks/Cole.
Cialdini, R. B., Reno, R. R., & Kallgren, C. A. (1990). A focus theory of normative conduct: A theoretical refinement and reevaluation of the role of norms in human behavior. Advances in Experimental Social Psychology, 24, 201–234.