השערת מחקר

אבני היסוד של כל מחקר

השערות המחקר הינן מפרט כל תחזיות החוקר הניתנות לבדיקה והתוצאות הצפויות ממחקר זה והן בוודאי יכולות להיתפס כאבני היסוד של המחקר ומכאן חשיבותן.

ההשערות יכללו בתוכן היבטים כגון: אוכלוסייה, משתנים והקשר ביניהם, על פיהן תבנה שיטת המחקר, תכתב סקירת הספרות והן יהיו הבסיס לפרק הדיון. לכן עלינו להיות זהירים ויסודיים בעת בניית השערות המחקר שלנו, פגם קטן בבניית ההשערה יכול להשפיע לרעה על כל הניסוי.

כדי לעזור לך לגבש השערת מחקר מבטיחה, עליך לשאול את עצמך את השאלות הבאות:

• האם ההשערה שלכם ניתנת לבדיקה? אם כן, אז כיצד?
• מהם ההסברים האפשריים שאולי תרצו לחקור?
• האם ההשערה שלכם כוללת גם משתנה בלתי תלוי וגם משתנה תלוי?
• האם ניתן לתפעל את המשתנים מבלי לפגוע בסטנדרטים האתיים?
• האם המחקר מנבא את הקשר ואת התוצאה?
• האם השפה ברורה וממוקדת?
• האם ניתן לזהות את התחומים בהם יש להתמקד לפתרון בעיית המחקר?
• האם ההשערה מספקת מסגרת להסקת מסקנות אפקטיביות אשר יכולות לתרום למחקרים נוספים?

מאפיינים חיוניים של השערת מחקר טובה

• מושג – הצהרת ההשערה מבוססת על מושג מסוים, כלומר זה יכול להיות קשור לתיאוריה או להנחה מוקדמת של החוקר לגבי משתנים מסוימים, ניחוש מושכל אשר מוביל לקישור בין שאלות המחקר לאיסוף נתונים וביצוע ניתוח לפי התפיסה המוצהרת.
  

  אנשים שקונים בחנויות נוחות נוטים להוציא פחות על מותגי יוקרה בהשוואה לאלה שקונים בחנות כלבו.

• התייחסות אמפירית – על ידי בניית קשר טנטטיבי בין מושגים, בדיקת ההשערות מספקת אימות אמפירי של מחקר. כלי עזר לאימות ההנחה של החוקר.
  

  איכות ההשכלה לסיעוד משפיעה על איכות מיומנויות העיסוק בסיעוד.

• כלי לקידום ידע- בעזרת הצהרת השערה , יש לחוקר הזדמנות לאמת את הידע הזמין ולערוך חקירה נוספת לגבי מושגים קשורים. לפיכך, זה עוזר לקידום הידע.
  

  האפקטיביות של תוכניות למודעות חברתית משפיעה על רמת החיים של אנשים.

• חיזוי השלכות – ההשערה היא הצהרת הנחת החוקר. לפיכך, זה עוזר בניבוי התוצאה הסופית של התזה.
  

  ניסיון מוביל לניהול טוב יותר של בקרת תעבורה אווירית.

להלן סוגי השערות המחקר:

• השערה פשוטה – חוזה את הקשר בין משתנה תלוי בודד למשתנה בלתי תלוי בודד.
• השערה מורכבת – מנבא את הקשר בין שני משתנים בלתי תלויים ותלויים או יותר.
• השערת כיוונים – מציינת את הכיוון הצפוי שיש לעקוב אחריו כדי לקבוע את הקשר בין משתנים והיא נגזרת מהתיאוריה. יתר על כן, זה מרמז על מחויבותו האינטלקטואלית של החוקר לתוצאה מסוימת.
• השערה לא כיוונית – אינה מנבאת את הכיוון המדויק או האופי של הקשר בין שני המשתנים. ההשערה הלא-כיוונית משמשת כאשר אין תיאוריה מעורבת או כאשר הממצאים סותרים מחקרים קודמים.
• השערה אסוציאטיבית וסיבתית – ההשערה האסוציאטיבית מגדירה תלות הדדית בין משתנים. שינוי במשתנה אחד מביא לשינוי של המשתנה השני. מצד שני, ההשערה הסיבתית מציעה השפעה על התלוי עקב מניפולציה של המשתנה הבלתי תלוי.
• השערת אפס – השערת אפס מציינת אמירה שלילית לתמיכה בממצאי החוקר שאין קשר בין שני משתנים. לא יהיו שינויים במשתנה התלוי עקב המניפולציה של המשתנה הבלתי תלוי.
• השערה חלופית – ההשערה קובעת כי קיים קשר בין שני משתני המחקר וכי התוצאות משמעותיות לנושא המחקר. השערה ניסויית חוזה אילו שינויים יתרחשו במשתנה התלוי כאשר המשתנה הבלתי תלוי עובר מניפולציה.

מסגור הצהרות השערות מחקר מדויקות

• לעולם לא צריך לנסח בצורה של שאלה.
• בדיקה אמפירית של ההשערה צריכה להיות אפשרית.
• הצהרת מושג מדויקת וספציפית צריכה להיות נוכחת.
• ההשערה לא צריכה להיות סותרת את המושג שזוהה והקשר בין המשתנים.
• צריך להיות מפרט ברור של כל המשתנים המשמשים לבניית קשרים בהשערה.
• המיקוד של השערה בודדת צריך להיות רק בנושא אחד. אין לקחת שיקול רב נושאים בעת בניית ההשערה, כלומר יכול להיות רק יחסי או תיאורי.
• ההשערה לא צריכה להנגש עם חוק טבע מוגדר שכבר צוין כנכון.
• צורת הצהרת ההשערה צריכה להיות פשוטה ומובנת. אמירה מורכבת או סותרת מפחיתה את הישימות והאמינות של תוצאות התזה.